אצלנו אין אפליות בין הילדים

כמעט בכל משפחה יש את הדודה הזאת שטורחת להגיד בכל הזדמנות "אצלנו אין אפליות! כל הילדים מקבלים בדיוק אותו דבר! הכלללל שווה בשווה".

כאימא, וכמדריכת הורים אני מוצאת את עצמי לא פעם מתמודדת עם הסוגייה הזאת, בקליניקה ובחיי הפרטיים.

כהורים, רובנו מאד משתדלים לתת לילדים שלנו "שווה בשווה" אך אם תחשבו על זה לעומק, זה הדבר הכי לא שוויוני שיש.

ולמעשה כאן אולי נעוצה הבעיה.

ילדים צריכים לקבל בהתאם לצרכים שלהם ולאו דווקא בהשוואה למה שקיבלו האח/האחות שלהם.

הילדים שלנו שונים בגילם, באופיים וגם בצרכים שלהם, ולכן עלינו לנהוג עם ילדינו בהגינות ובהיגיון ולא בשוויון.

גישת הורים הוגנת והגיונית היא כזו שתיתן לכל ילד על פי הצורך שלו, ובכך למעשה נמנע מהילד לשבת עם פנקס ולמדוד כל דבר "שווה בשווה".

צריך לקחת בחשבון שילדים עלולים להרגיש אפליה וקיפוח, גם כשננסה להיות הכי בסדר. זה לא תמיד תלוי ביחס שלנו.

אין מה לעשות, אחים מתחרים על המשאבים של ההורים. על תשומת הלב, האהבה, הכסף, העזרה. הרבה פעמים הם ירגישו מקופחים, גם אם נתנהל בצורה שוויונית. צריך להיות מוכנים להבדלים בתחושות בכך שנכיר היטב את ילדינו ושנתווך להם נכון את המציאות.

כהורים, אנו צריכים להבין את ההבדל אצל הילד בין צורך לדרישה או סתם כי 'בא לי'.

כשהילד שלנו מתלונן שהוא מקבל פחות מהאחים שלו אנחנו צריכים לבחון היטב האם יש משהו בטענות של הילד. האם הילד באמת מקבל פחות או שזוהי רק ההרגשה שלו? אולי זה ילד מאתגר בהתנהגותו ואנחנו מרגישים שאנחנו כועסים עליו יותר, ובכך מתקשים להעניק לו יותר חיזוקים וזמן איכות?

אולי מכל מיני סיבות הסבלנות ותשומת הלב שלנו אליו ירודה או פחותה ביחס לאחרים?

 במידה וזה המצב עלינו להיות המבוגר האחראי ולשנות זאת. להבין שהוא מאתגר וצריך אותנו עכשיו הרבה יותר.

יכולות להיות גם סיבות אחרות שקשורות למצבו הרגשי ללא כל קשר אלינו והוא פשוט מאותת לנו לשים לב. 

תזכרו!! הילדים שלנו לא צריכים שוויון, הם צריכים שנקשיב להם באמת, נזהה את הצורך האמיתי ונפעל בהתאם😊

במידה ואתם מרגישים קושי בהבנת הסיטואציה או בתיווך של המציאות לילדכם אני ממליצה לפנות לקבל הכוונה והדרכה מקצועית.